|
סוגרת חשבון
ענבל לורי, מחזאית ושחקנית, בוגרת התכנית להכשרת מחזאים בבית הספר לכתיבת דרמה, לרגל שנה להעלאת יצירתה: "האישה שיכולתי להיות" , בראיון מיוחד.
בהגיעה לגיל 30, מגלה גיבורת המחזה כי היא אינה האישה שיכלה להיות. היא מאשימה את בנות משפחתה הדומיננטיות, בכישלונות שחוותה בחייה ומחליטה שכעת הגיע הזמן לסגור עמן חשבון.
סיפורה של גיבורת המחזה אינו סיפורה האוטוביוגרפי של יוצרת המחזה, ענבל לורי.
ענבל, בוגרת בית הספר לכתיבת דרמה ושחקנית הנמנית עם בוגרי בית הספר למשחק של ניסן נתיב, לקחה חלק בכתיבת טלנובלות "האלופה" ו"בובות", אך יותר מכל חלמה לכתוב מחזה על נשים חזקות ובעלות השקפת חיים טוטאלית.
כותבת לעצמה
את צעדיה הראשונים בתיאטרון החלה ענבל, ירושלמית במקור, בלימודי משחק בבית הספר של ניסן נתיב. שלוש שנים לאחר סיום הלימודים, החליטה ענבל כי אהבתה לכתיבה תהפוך למקצוע.
"כל חיי אהבתי לכתוב. כשחקנית לא היה לי ספק כי עם כלי כזה, השמיים הם הגבול". מספרת ענבל. "כולנו יודעים שחייו המקצועיים של שחקן אינם יציבים ולכן החלטתי לרכוש ידע וכלים שיסייעו לי לכתוב בצורה מקצועית ולהתפרנס מזה לא רע".
אחריות לא קטנה לכתוב לעצמך תפקיד ראשי?
נכון, אחריות. אך, יחד עם זאת הרבה ביטחון. במסגרת התכנית להכשרת מחזאים, בבית הספר לכתיבת דרמה, קיבלתי המון פידבקים חיוביים מהצוות המקצועי באשר ליכולות הכתיבה שלי. הפרגון ועימו העבודה הקשה שהשקיעו בי צוות המורים ובמיוחד אמירה קמינר שליוותה אותי באופן אישי, הובילו אותי למקומות הנכונים ביותר עבורי".
לקריאת מאמרים נוספים: לחץ כאן.
|