בית הספר לכתיבת דרמה
                                   
 מקדם אותך מיצירה ליצירה מהפקה להפקה

                                    כי גם לכתיבה שלך מגיעה במה!

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


 

הזמנה למפגש
בואו להכיר אותנו

סדרת ימי היכרות והתנסות

 



 

אופן הגשת טקסט לבדיקה 
                 + הדרכה בבחירת נושא לכתיבה
 
            

אופן הגשת טקסט לבדיקה:
מה נדרש?

סיפור עלילתי קצר
 
מבנה הסיפור:
סיפור עלילתי קצר במבנה פשוט (התחלה, אמצע  וסוף).

היקף:
2-3 עמודים.

דמויות:
- חשוב שהדמויות יהיו מוגדרות היטב.
- רצוי לעסוק במעט דמויות ולהקדיש לכל דמות וליחסים ביניהן
  משקל משמעותי.
- אין להגיש סיפור לדמות אחת.

אופן הגשת הסיפור:

עמוד  ראשון:

מחצית עליונה של העמוד:
- פרטי מגיש הבקשה: שם מלא, כתובת מגורים, מספרי טלפון,  
                                 מספר זהות, שנת לידה.

- תכנית הלימודים המבוקשת.


מחצית תחתונה של העמוד:
- שם הסיפור.
- רשימת הדמויות.
- עלילת הסיפור בנקודות ( רשימת האירועים).

בעמודים הבאים: הסיפור. (2-3 עמודים מודפסים לכל היותר).
                          הדפסה בקובץ word פונט Ariel גודל: 12- רגיל).

את הטקסט לבדיקה יש לשגר בדוא"ל  ל:  pwrs@012.net.il

הטקסטים יבדקו בסמוך לקבלת ההמחאה עבור דמי הרישום במשרדנו. 

לתשומת לב:
מומלץ להגיש סיפור שיש לך עניין לפתח אותו בפרק הראשון של  לימודיך בביה"ס לכתיבת דרמה.

                                *  *   *
המבקשים להתקבל לתכנית לתרגום מחזות  יגישו טקסט מקורי
בשפה זרה אשר תורגם על ידם בצירוף התרגום לעברית.
(טופס הרשמה, דמי הרשמה, קורות חיים ותמונה יצורפו כנדרש ליתר התכניות).


איך בוחרים נושא לכתיבה ?
בחירת נושא לכתיבה הוא שלב מהותי ביותר בתהליך היצירה.
לעיתים אנו יודעים מה מעסיק אותנו. לעיתים אנו מתלבטים בין מספר
אפשרויות  ולעיתים איננו יודעים כלל על מה לכתוב.

טכניקות שונות פותחו לעודד את האדם באשר הוא למצא את האמת שלו,
לפרוץ אל המודע, להציף את הדברים החבויים.
בין אם טכניקה מדיטטיבית כלשהי תעיר את הדברים החבויים בך
או טכניקה שכלתנית, לכשיצופו המראות, הזכרונות, החוויות, הכאבים, 
רגעי הפחד או השמחה, לא תוכל/י להימנע מקיום דיון פנימי בינך לבינך באשר
לאותו עניין עוצמתי המעסיק אותך כעת כאדם וכיוצר/ת. לא משנה באיזה סגנון
כתיבה בחרת, מאיזה רקע הגעת ולאיזה קהל יעד פנית, אותו עניין מהותי כל כך עבורך,
שבגללו אינך יכול/ה אלא לכתוב, הוא המנוע ליצירה שלך.

חשוב מאוד לחפש אותו. כי רק הוא יאפשר לך לעבור את מסע היצירה המפרך ולהצליח בו. 
אותו דיון פנימי אמיתי, חשוף, שיתקיים לקראת יצירה חדשה, יצרוב בך את המודעות  לאותו  
עניין עוצמתי, שבגללו חשוב  לך כל כך  לגייס את כל האנרגיות לאותה כתיבה, לאותם דברים הבוערים בך.
מי שמחפש אבני דרך להיאחז בהן בתהליך חיפוש נושא לכתיבה, ימצא בהמשך הכוונה העשויה לסייע.
קריאת הפרק הבא, בדיקת מרכיביו ביחס למקום שלך כעת בעולם עשויה להוביל אותך
למקום העוצמתי שאת/ה מחפש/ת. לאותו מקום שאיתו יוצאים למסע. כי אין בחירה סתמית.
לכל בחירה יש משמעות אישית עבורך, גם אם יהיה הנושא הנבחר מבוסס על חוויה אישית, הסטוריה
משפחתית, תגובה לאירועים חברתיים/פוליטיים  או עיבוד יצירתו של כותב אחר, חשוב שתהיה בחירתך נובעת מאותה
נקודה עוצמתית עבורך.    

                     רגשות, תחושות ומחשבות
ערוץ חיפוש ראשון לנקודה העוצמתית המפעימה את היוצר הוא הערוץ בו נמצא את הרגשות, התחושות והמחשבות שלנו. 
רגש: חויה פנימית שבלב (שמחה, התלהבות, כעס, צער, דאגה, בדידות, שיעמום, נחיתות...)
תחושה: קליטת גירוי מסויים באחד החושים, תוצאה של חישה(שמיעה, ראיה, ריח, טעם, מישוש).
מחשבה: מה שהאדם חושב בליבו, רעיון, תוצאה של החשיבה, של איסוף נתונים,חישוב, דיון פנימי, תכנון, שיקול דעת. 
בערוץ זה נמצא (רשימה חלקית): אהבה, אשמה, סיפוק, פחד,גאווה, שנאה, חברות, אכזבה, התלהבות, עצב, עלבון, קינאה,בלבול, דאגה, אומץ, כעס, שמחה, געגוע, כאב, התרגשות, חברות, תקווה, אירועי משבר (המציבים דילמה או  קונפליקט) וקבלת החלטה,  וכיוצ"ב. 

                           ערכים ואמונות
בערוץ החיפוש השני  נמצא  ערכים, אמונות, מוסר ואתיקה. 
ערכים: קניין רוחני בעל ערך מסויים לפי דירוג חברתי. 
אמונה: היא קביעת עמדה ביחס לנושא כלשהו  באופן סובייקטיבי שאינו נסמך בהכרח על עובדות אובייקטיביות, מדידות.
אמונה היא סובייקטיבית ועל כן מערבת היסקים שאינם נגזרים ישירות מההתנסות, אלא מהשלכה של עולמו הפנימי
(הגיון, רגש, אינטואיציה וכו') של האדם על המציאות.
(1) עיקרי הדת שבני אדם מאמינים בה (2) יושר, אמת, נאמנות (3)חוזק יציבות.
מוסר: מצפן הנועד להיטיב התנהגות עפ"י אמות המידה של חברה מסויימת. 
אתיקה: תורת המידות (מוסר) המתארת את הטוב שיבחר לו האדם ואת הרע שעליו להתרחק ממנו.
בערוץ זה נמצא ערכים כגון:  
צדק, הגשמה עצמית, הישגיות/ שאפתנות/מצויינות/הצלחה, התמדה, אמינות, התנדבות/עזרה לזולת/נדיבות/נתינה/תרומה/ תרומה חברתית, חברות/רעות, חדשנות, חופש בחירה, יושרה, כבוד, (כיבוד אדם, כבוד המשפחה) , מחוייבות, מסירות, משמעת עצמית, משפחה, נימוס, נקיון/נקיוןכפיים/שקיפות, סבלנות, סדר, ספונטניות/ שמחת חיים, מתינות ושיקול דעת/שליטה עצמית, שאיפה למושלמות (פרפקציוניזם), רוחניות, שיויון, שותפות, אושר/שלווה/שקט/שלמות, אמונה בקיום אלוהות, בקיומן של אמיתות מסויימות וכיוצ"ב.  


                           
שאלה של זהות
ערוץ החיפוש השלישי  לנקודה העוצמתית המפעילה את היוצר, עוסק בשאלות של זהות. ערוץ זה דורש  דיון נרחב. 
                                   פרק א'
שאלת הזהות מלווה כל אדם וכל יוצר לאורך כל ימי חייו.
על מנת לסייע לך היוצר/ת לברר לעצמך את מהותו של נושא זה בהקשר ליצירתך, קיבצנו עבורך מידע תמציתי בשתי התייחסויות:
א)      התייחסות סוציולוגית.
ב)      סקירת יצירות ספרות בולטות שיצאו לאור בשנים האחרונות העוסקות בנושא זה.
* * * 
ההתייחסות הסוציולוגית:
שאלת הזהות מורכבת ממספר רבדים:
רובד ה'אני': מי אני ? (מאפיינים פיזיים, אישיותיים), במה אני מאמין?
 
רובד השייכות המולדת:לאיזה ציבור אני שייך?  (מאפיינים אתניים, שפה, מנהגים, ארץ מחיה, אזרחות)
 
רובד השייכות הנתונה לבחירת האדם: (שייכות אמונית, מוסרית- אידיאולוגית, , משלח יד וכיוצ"ב).
 
רובד השייכות הקולקטיבית: (מעגל המשפחה הגרעינית והמורחבת, חברים,קהילת בית הספר והישוב, (קהילת המקצוע, קהילת הלאום, וקהילות שייכות אחרות להן בוחר האדם להשתייך כגון: מפלגה פוליטית, חוג יוצרים, עדת מאמינים וכיוצ"ב).
 
הרובד התרבותי : איזו תרבות מספקת לי את הכלים לגיבוש זהותי? מה קובע את השקפת עולמי ותרבותי?
 
רובד הייחוד: במה אני נבדל מזולתי? במה אני ייחודי?
 
יחיד מול חברה: כיצד אני רואה את עצמי. כיצד אני רואה את האחרים. דמותי בעיני אחרים. תפיסת האחר מסייעת לנו בהבנת זהותנו והיא חלק מהבנת זהותנו.תפיסת האחר אותנו אף היא חלק מהגדרת זהותנו.
 
אין האדם יכול לחיות ללא שייכות לקבוצה כלשהי שכן תדמיתנו העצמית נבנית מהמשובים שאנו מקבלים מהעולם. זהותנו כרוכה קשר בל ינתק מהשתייכותנו.
בדידות אינה מאפשרת זהות, שכן זהותו של אדם מתגבשת בהיותו חלק ממעגלי שייכות חברתיים.
 
נושא העל שנבחר מזמן חשיבה מעמיקה ודיון בשאלות מהותיות לכל אדם ולכל חברה. שאלות אשר יוצרים צריכים לשאול.
      דרושה תעוזה לשאול את השאלות המשמעותיות, כי הרי קל   יותר לגלוש למחוזות הנוחות.

    לתשומת לב: 
    ניתן להתייחס לשאלות של זהות מהיבטים שונים ומגוונים.
    זוהי הזמנה
 לבירור פנימי אשר עשוי להוליד מסע לעבר יצירה בעלת משמעות.
 
פרק ב':
סקירת יצירות ספרות שיצאו לאור בשנים האחרונות ועוסקות בשאלות של זהות
כללי:
 ע"מ לסייע למבקשים להגיש מועמדות להשתתפות בפרוייקט, הוכנה סקירה של יצירות ספרות ישראליות עכשוויות העוסקות בנושאי  
 הזהות.
 
הדוגמאות מבהירות כי ניתן באמצעות סיפור מקומי אנושי, העוסק  בבני אדם חיים לייצג תפיסת עולם העוסקת בסוגיות הגדולות.
        יצירות ספרות רבות עוסקות מצד אחד בוידוי, בהתערטלות  של  המנגנונים הנפשיים ובסיפורי מעשה של החיים.
        מנגד נובעות  
מהסיפורים הפרטיים תובנות אינטלקטואליות רחבות הנוגעות  במהויות החיים, בשינויים ובשאלות מתמידות של זהות .
  שינויים אלה באם לידי ביטוי בכל תחומי החיים. 
  הייצוג של שינויים אלה בספרות ובאמנות באם לידי ביטוי בבחירות התימתיות- מוסריות, הצורניות והסגנוניות של היוצרים.
 
להלן מספר דוגמאות:
" מסע בחלל הפנוי" מאת: דב אלבוים, (עם עובד, 2007)
 עוסק בשלילת הזהות הדתית, אך, אינו שולל את הקיום הדתי.
 אלבוים מתנער מסוג מסויים של זהות דתית ומנהל בו בזמן
 חקירה אישית כבסיס להצבת מיפוי חדש של "האני".
 המסע של אלבויים הוא מסע של היחלצות מ"האבות" אל 
 מרחב ישראלי  של "בנים ללא אבות" .
 
" אמיליה ומלח הארץ: וידוי" מאת: יוסי סוכרי, (בבל, 2002 )
 מסע תודעתי וטריטוריאלי שנע בין טריטוריות (פרדס כץ ותל- אביב).
 באמצעות מחוזות ילדות וזכרון של מקום שהיה, עוסק הסופר
      בשאלות של זהות בחברה הישראלית.
 
      הסופר נע בין הפרטי לאוניברסאלי ובין ה"מזרחי" ל"אשכנזי",
      מנסה להמציא סינטזה חדשה שתענה על הצורך במורכבות
      ותכיל את 
שני הקטבים בצורה הנכונה לו. באמצעות הקשר
      בין הסבתא לנכד
ודילוג על דור האמצע,הדור האילם,
      מתאפשרת עיצובה של זהות .
 
"מקימי" מאת נעה ירון , ( עם עובד 2007) .
 עוסק בתנועה מהחיים הבוהמיים והחילוניות אל החזרה  
 בתשובה.
 בעיני ירון : "בארץ שלנו, במדינה שלנו, בסלון המעוצב שלנו,
       אנחנו בגלות". 
 
 
 
דיון בנושאי הזהות מתקיים גם באמצעות מסע בארץ ישראל ומחוצה לה:
רונית מטלון ב"זה עם הפנים אלינו" (עם עובד, 1995), ודורית רביניאן ב"סמטת השקדיות בעומריג'אן" (עם עובד, 1995)
מסיעות את גיבוריהן לארצות המקור של הוריהן.
 
ישנם סופרים המפרקים את הישראליות לגורמים תוך מסע בין קצוות בחברה הישראלית ובגיאוגרפיה שלה.
לעיתים מביא הבירור דחף לכתיבת מסעות מישראל החוצה:
                
"מסע אל תום האלף" , א.ב. יהושוע, (הקיבוץ המאוחד , 2005).
 "השיבה מהודו", א.ב. יהושוע, (הקיבוץ המאוחד , 1994).
 
במספר יצירות נוצרו מסעות של התבוננות במרחבים של אחרים:
עמוס עוז הולך אל ישראל השלישית ב"פה ושם בארץ ישראל"
 (עם עובד, 1982).
דוד גרוסמן הולך אל השטחים ב"הזמן הצהוב" (הקיבוץ המאוחד, 1987). רונית מטלון ב"קרוא וכתוב"(הקיבוץ המאוחד, 2001), מנהלת דיאלוג  עם המסע של עמוס עוז, אבל עורכת אותו מנקודת מבט של מי שממוקם מלכתחילה בפריפריה.
 
בשנים האחרונות נראה כי החיפוש מתחיל במסעות שונים בתוך ארץ ישראל, היוצאים מאתרי זהות חדשים בתרבות הישראלית, ואינם  מסתפקים בערים הגדולות-ת"א וי-ם:
"שחיטה שחורה" מאת שחר מגן (כתר, 2005) ממוקם בגליל.
"שום גמדים לא יבואו" מאת שרה שילה, (עם עובד, 2005),
ממוקם בקרית שמונה.
"כלבי קיץ" מאת ורד בן (בבל, 2006), מתרחש באזור.
"סוף הדרך" מאת צור שיזף (עם עובד ,2007)הספר מוקדש לאנשים שנאבקים על דמותה של הארץ במקומות שונים.
 
בתחנות חדשות בפריפריה דנות יצירות עכשוויות בהגדרת הזהות הישראלית מתוך חוויה חריפה של מצבי גבול ונעות בטריטוריות של
הזכרון העמוק ומסלול ההגירה.
 
לתשומת לב:
הדוגמאות שהובאו אינן תוחמות את נושאי היצירות בגבולות בהן עוסקות הדוגמאות.
ניתן לעסוק בשאלה זו מתוך התייחסות לקבוצות גיל שונות: ילדים, מתבגרים, אמצע החיים, בגרות וזיקנה. סגנון כתיבה אף הוא נתון לבחירתך. כל יוצר מוזמן לפתוח את היריעה לנושאי התייחסות נוספים מאלה שהועלו בדוגמאות ובלבד שישארו בתחום המטריה הרחבה שמספקת הגדרת נושא העל של הפרוייקט.
 

נא  מלא/י  את פרטיך באמצעות הטופס הבא, ולחץ/י  על כפתור "שלח".
בפניה טלפונית: 072-2508933.



 

 


                                בית הספר לכתיבת דרמה, קמפוס מכללת לוינסקי, רמת אביב, ת"א.

 

 

יובל המון
מייסד ומנהל
ביה"ס לכתיבת דרמה
-------------------------------

ההרשמה למכינה לשנה"ל
הקרובה - עכשיו !

נא מלא/י את פרטיך
ואחד מנציגינו יחזור
אליך באופן אישי

אנו מבטיחים לא לעשות כל שימוש בפרטיך האישיים
ללא הסכמתך

-------------------------------

תמונות מההפקות
ליצירות  תלמידי
ה
תכנית להכשרת מחזאים



ליא קניג
"ליברמן"
מאת: אלירן כספי



תחיה דנון
"פסטיבל ישראל"
מאת: דוד קדם




אברהם סלקטור
"עשרים עשר"
מאת: שי פיטובסקי



לני שחף
"בחזרה למטולה"
מאת: נאוה גיבורי



אלי מנשה
"כוכבים בחיתולים"
מאת: דוד וורטהיימר



רבקה מיכאלי
"סיבת המוות"
מאת:יעל נביא



אלי יצפאן
"עשרים עשר"
מאת: שי פיטובסקי



שלמה בר שביט
"עובר ושב"
מאת: רחל שילה



עמוס לביא
"בחזרה למטולה"
מאת: נאוה גיבורי



איתי תורג'מן
"סיבת המוות"
מאת:יעל נביא



מיכאל פרוסק
"איה בעיר הגדולה"
מאת: ברק פלדמן

 

תכנית להכשרת מחזאים | כתיבת דרמה | כתיבה לתאטרון | בית הספר לכתיבת דרמה | מפת האתר | צור קשר

בית הספר לכתיבת דרמה, בקמפוס מכללת לוינסקי, רמת אביב, תל-אביב.
ההרשמה במשרדי העמותה לבית הספר לכתיבת דרמה (ע"ר מספר:58-032-841-7 ) טל: 072-2508933

סטודיו הרמון-יה דיזיין - עיצוב אתרים | Site2goal - קידום אתרים

לייבסיטי - בניית אתרים